מתוך 10,000 סטארט-אפים שהוקמו בישראל - רק 480 הצליחו זעקו העיתונים

"הסיכוי של סטארט-אפ ישראלי להצליח עומד על 2.5%, כך לפי מחקר חדש שפירסמו הבוקר חברת המחקר להיי-טק IVC וחברת ReversExit. במילים אחרות, סיפורי ההצלחה של החברות שמגיעות לכותרות מייצגות את היוצא מן הכלל. רוב החברות נועדו להיכשל"

"מרבית חברות הסטארט-אפ צולחות את שלב פיתוח ובחירת הטכנולוגיה וחלקן גם את שכבת פיתוח המוצר, אך מרביתן נכשלות בכל מה שקשור להגעה לשוק"

אז מה באמת קורה פה?

את דעתי על מגזר הסטארט אפים הבעתי לא אחת, גם בבלוג זה. אנסה לסכם את הסיבות למצב זה:

בעיית שיווק. רוב הסטארט אפיסטים חסרי אסטרטגיה ואין להם מושג ב execution. גם אם המוצר טוב, הביצוע, התהליך, לא. WIX למשל, לא שיא התפארת ומעולם לא היו חדשניים ברמה עולמית, אבל הם גאוני שיווק וביצוע.

בעיית מוצר. ביותר מדי מקרים אתה לא תמצא חדשנות או יצירתיות שתוציא את המשתמשים משיווי משקל ותגרום להם לשנות דרך פעילות מוכרת להם. אלו הקופצים על העגלה, הפטריות אחרי הגשם.

קרנות בארץ אינן סיכון, יש הון, אבל הן מתנהגות כמו בנק ולא מספקות תמיכה. בין היתר, כי יש יותר מדי סטארט אפים וכל נעל חושבת שביל גייטס נועל אותה. תבינו את הרמז לבד.

בסופו של דבר, אין תחליף למחקר אמיתי, למיזם שמבוסס על מחקר רציני. אחר כך, תמצא צוות טוב, בעיקר אחד שיודע לנהל ולגייס כסף. אבל גם פה, אנו מדינה שיש יותר מדי אנשים שחושבים שהם יודעים לעשות את זה, והם לא (לא אחת שמעתי יזמים שכה בטוחים בעצמם, כה משקרים לאחרים, שהם עוד שניה מגייסים מליונים, הם רק שכחו את המוצץ בעגלה, אחרת הייתי באמת מאמין להם כפי שהם מאמינים בשטויות שהם פולטים ואיש לא מנגב).

סטארט אפ ניישן היא לא ברכה לישראל, היא תסמין לחוליים של המשק ולתרבות האגו-ציידים-לקטים שלנו. במשק בריא יש יזמות, יש תגמול ליזמים, יש תגמול לממציאים, אבל אלו שבאמת הולכים ומקימים מיזם אמורים להיות אחוז מאוד מוגדר ונתמך ממשלתית, בדומה לפינלנד. בישראל, כמו בישראל, הכל ישראבלוף. אנו עסוקים במלחמת השרדות מעמדית וסקטורילית.