היכן שאתם רואים 15 שופטים, אני רואה בשנה הבאה חצי מהם מהקהילה האוטיסטית. היכן שאתם רואים 14 מיזמים מוצלחים שעלו לשלב הגמר, אני רואה בשנה הבאה חצי מהם מובלים בידי אנשים על הספקטרום. רק כך ניצור חיבור בין אנשים שכל כך רוצים להשתלב, לבין חברה שזקוקה להם יותר מכפי שהיא מבינה כיום.
19 וחצי אלף תלמידים בבתי הספר הם על הספקטרום, ואלו שמאובחנים ומשולבים כאוטיסטים בתפקוד גבוה. יש רבים שלא נספרים. יש עוד יותר שלא מאובחנים בגלל אפליה מגדרית, בגלל עלויות כלכליות, בגלל חסמים בירוקרטיים ובעיקר, מפאת הבושה. הבושה להיות אוטיסט. מחפשים תווית אחרת. את זה עלינו כחברה לתקן, וחייבים לתקן.
בצבא החל תהליך חשוב מאוד, הודות לקחצ"ר ולרח"ט תומכ"א, אבל דרך ארוכה עוד לפנינו ועלינו ליצור אמון בין האוטיסטים לבין גופים כמו אלו"ט ומשרד הרווחה, שלהם אחריות כבדה בלתת לאוטיסטים להיות שותפים בקבלת החלטות, ולא רק הסתכלות חד ממדית עליהם כאל חוסים בצל.
סימור פאפרט, מחשובי הוגי החינוך הפרוגרסיבי וממציא שפת LOGO, כתב כי המרכיב המשמעותי ביותר המשפיע על למידה ועל התפתחות האדם באופן כללי, היא התרבות ולעולם לא הטכנולוגיה כמרכיב בודד.
גרטה טונברג, נערה בת 16 שהתפרסמה בזכות מאבקה בהתחממות הגלובלית, אומרת שלא אכפת לה מקודים חברתיים כי יש לה אספרגר. יש שיאמרו כי תובנה זו אינה נחלת כלל האוטיסטים, ואני שואל מדוע ותשובתי כי גרטה גדלה לתוך סביבה פלורליסטית שלא ראתה באוטיזם כאבחנה קלינית שבצידה חולשות ומגבלות, כי אם כלי או כישרון אשר בהינתן הידע והמיומנות כיצד להשתמש בו, ניתן לשנות את סוף המחזה.
סימור פאפרט, מחשובי הוגי החינוך הפרוגרסיבי וממציא שפת LOGO, כתב כי המרכיב המשמעותי ביותר המשפיע על למידה ועל התפתחות האדם באופן כללי, היא התרבות ולעולם לא הטכנולוגיה כמרכיב בודד.
גרטה טונברג, נערה בת 16 שהתפרסמה בזכות מאבקה בהתחממות הגלובלית, אומרת שלא אכפת לה מקודים חברתיים כי יש לה אספרגר. יש שיאמרו כי תובנה זו אינה נחלת כלל האוטיסטים, ואני שואל מדוע ותשובתי כי גרטה גדלה לתוך סביבה פלורליסטית שלא ראתה באוטיזם כאבחנה קלינית שבצידה חולשות ומגבלות, כי אם כלי או כישרון אשר בהינתן הידע והמיומנות כיצד להשתמש בו, ניתן לשנות את סוף המחזה.
הנחת המוצא של תפיסה זו כי כל אוטיסט יוכל להצליח להביע את כישוריו אך יש לשנות את אבני הבוחן החברתיים והתעסוקתיים באמצעותם אנו בוחנים, מתרשמים ומנהלים סיכונים – מי לשבט ומי לחסד, מי יתקבל ומי לא, מי יקבל סיכוי לבצע משימה ומי לא, מי יפתח רעיון ומי לא, מי מתאים לתפקיד ומי לא ואת מי נעדיף על פניו. אופן חשיבה זה דורש הקצאת משאבים שונה מזו הקיימת, אשר אינה מעודדת שילוב אמיתי של אוטיסטים בחברה ובתעסוקה, כי אם מציאת פתרונות שלרוב מנציחים את אותה הסתכלות (או "אמת") וגוררים אחריה חוסר אונים נרכש מצד האוטיסטים.
כדי להקנות לאדם עם אוטיזם מיומנויות אשר ימנפו את האוטיזם הפרטני שלו ככלי לצמיחה וחיזוק המסוגלות העצמית שלו יש לפתח סביבות הפעלה מסתגלות וסופגות שינויים אשר יפרצו את הגבולות שבנה הטבע ואת אלו שלא כדרך הטבע, עבור האוטיסטים.
הלן קלר הכירה במוגבלויותיה, אך לא נתנה להם להוות חסם בפניה, ההפך, אותן מוגבלויות הפכו אותה למה שהיא, לאדם טוב יותר, כמו אסף יסעור, אותו נער שאיבד את שתי ידיו ונמצא על מפתנה של האולימפיאדה הבאה. שמותיהם נישאים בלא קשר להיותם "בתפקוד נמוך" או "בינוני", כי אם הודות לסביבתם הקרובה שלא ויתרה עליהם ולא נתנה להם את החסד לוותר על עצמם, כי אם את הזכות והסיכוי להילחם. אלו הן דמויות מופת שלא נתנו בשום שלב למגבלה הקשה שלהם, בה הכירו ורתמו לטובתם, כדי להגביל את פעילותם ועוז רוחם. כך הם גם השפיעו ונתנו תקווה לאחרים.
ההאקתון שנערך היום הוא עוד נדבך חשוב בשינוי התודעה, ביצירת שיתופי פעולה, עוד אבן בבניין. האופן בו נמשיך הלאה יקבע עד כמה אותה אבן בה מאסו הבונים תהיה לראש פנה.
אני לא חושב שאמרתי דברים שכולם אהבו לשמוע, אבל היי, אני אוטיסט!
עמוס שפירא, יו"ר אלו"ט ואודי הלר
עסוק בדירוג המיזמים
חבר השופטים. אצלנו לא היו עסקאות טיעון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובות הן החלק הכי חשוב של הבלוג. אני אשמח ומודה על כל תגובה שמוסיפה, שמחכימה אחרים ואותי. התגובות עוברות לאישורי כדי למנוע ספאם. תודה רבה, אודי