מדינת ישראל ידועה כשוק ריכוזי, גשר צר מאוד שמחבר בין כלום להמון, או שיש המון חנויות מאותו סוג בטרנד הנוכחי, או שאין כלום. דוגמאות? למכביר. חנויות מזון, נוחות, הורדת שיער, ניתוחי עיניים, מסעדות טבעוניות וצמחוניות, קפה בחמישה שקלים, ואפשר להמשיך, הבנתם את הפרנציפ. אנו לא מקוריים, אנו רק מעתיקים, משכללים, גומרים, הולכים, נקסט.
אז קבלו, הישר מבית היוצר של מפיקי (ומפיקות) הדבר החם הבא, את TAU INNOVATION DAY. אם אתה לא שם, תחשוב אם אתה קיים. ויש לנו אפילו שובר הנחה בשבילך.
אין לי ספק שכוונות המארגנים טובות, לקשר, לגשר, בין סטארט אפים שמשוועים לכסף, לבין משקיעים וקרנות. הנטוורקינג פה, תכינו את כרטיסי הביקור, גשו לוול סטריט ותשפרו את האנגלית העסקית, וכמובן, תשלמו לנו כדי להשתתף, להציג, להתפשט ולעשות צחוק מעצמכם שאתם באמת חלק מהעולם הגדול ואתם "סטארט אפיסטים", גם אם לא שירתתם ב 8200, זה בסדר, אנחנו כן ואנחנו כבר נעזור לכם.
זו לא הבעיה, זה הפתרון שמייצג את הבעיה אך לא פותר אותה, הוא פשוט ממנף אותה עוד יותר, מעצים אותה, אתם יודעים, אם כבר יש פטריות אחרי הגשם, מישהו צריך לנצל זאת, לבנות מתכונים, שרשרת שיווק, קצירה, הפצה. זה מה שהחבר'ה ב- StarTau עושים, הם בסה"כ אנשי השיווק, שמנצלים לטובתם את הכשל בשוק. אין בזה רע, אבל טוב? זה כבר עניין של השקפת עולם. האם אתה בצד של הטורפים או הנטרפים.
הנצחת פערים חברתיים הוא מושג שחוק ועייף, אז לא נזכיר אותו, אבל אי אפשר לנתק בין מצב כלכלי, חרדתי, התנהגות עדרית מטופשת שמקורה באינסטינקטים השרדותיים בטבע, לבין הנהירה ההמונית אחרי החלום לאקזיט של מליארד דולר. אנו חיים על אדים של תקוות, במקום לבנות עתיד למדינה כמכלול. הנהירה אחרי הסטארט אפים היא תוצר של מצוקה, ולא שום דבר אחר. אם אני לא בברלין, אז לפחות שההצגה בה אני חיי תהיה טובה יותר. ככה זה כשכולם משחקים, לא נעים להשאר בצד. אז כמו בכוכב נולד, נפתח בתי ספר לשירה ומשחק. פעם קראו לזה סתם סטודיו או קונסרבטיון, היום זה כבר TAU Innovation day. אותה פלצנות, אבל פלצנות היא פלצנות, זה תמיד נשמע טוב.
אז יאלה חבר'ה, יש לי שובר הנחה, נתראה בכנס, נדמיין שליוסי ורדי יש באמת משהו חדש לאמר לנו, העיקר שיאמר, ועוד איזה כמה יזמים שהגשימו את החלום, ויתנו לנו הצצה ל"איך עושים את המיליון". רק כמה חבל שהם זה לא אנחנו. לא נורא, Tomorrow is another day כפי שאמרה סקארלט אוהרה בסיומו האפי של חלף את הרוח. חלף עם הסטארט אפ.
אז קבלו, הישר מבית היוצר של מפיקי (ומפיקות) הדבר החם הבא, את TAU INNOVATION DAY. אם אתה לא שם, תחשוב אם אתה קיים. ויש לנו אפילו שובר הנחה בשבילך.
אין לי ספק שכוונות המארגנים טובות, לקשר, לגשר, בין סטארט אפים שמשוועים לכסף, לבין משקיעים וקרנות. הנטוורקינג פה, תכינו את כרטיסי הביקור, גשו לוול סטריט ותשפרו את האנגלית העסקית, וכמובן, תשלמו לנו כדי להשתתף, להציג, להתפשט ולעשות צחוק מעצמכם שאתם באמת חלק מהעולם הגדול ואתם "סטארט אפיסטים", גם אם לא שירתתם ב 8200, זה בסדר, אנחנו כן ואנחנו כבר נעזור לכם.
זו לא הבעיה, זה הפתרון שמייצג את הבעיה אך לא פותר אותה, הוא פשוט ממנף אותה עוד יותר, מעצים אותה, אתם יודעים, אם כבר יש פטריות אחרי הגשם, מישהו צריך לנצל זאת, לבנות מתכונים, שרשרת שיווק, קצירה, הפצה. זה מה שהחבר'ה ב- StarTau עושים, הם בסה"כ אנשי השיווק, שמנצלים לטובתם את הכשל בשוק. אין בזה רע, אבל טוב? זה כבר עניין של השקפת עולם. האם אתה בצד של הטורפים או הנטרפים.
הנצחת פערים חברתיים הוא מושג שחוק ועייף, אז לא נזכיר אותו, אבל אי אפשר לנתק בין מצב כלכלי, חרדתי, התנהגות עדרית מטופשת שמקורה באינסטינקטים השרדותיים בטבע, לבין הנהירה ההמונית אחרי החלום לאקזיט של מליארד דולר. אנו חיים על אדים של תקוות, במקום לבנות עתיד למדינה כמכלול. הנהירה אחרי הסטארט אפים היא תוצר של מצוקה, ולא שום דבר אחר. אם אני לא בברלין, אז לפחות שההצגה בה אני חיי תהיה טובה יותר. ככה זה כשכולם משחקים, לא נעים להשאר בצד. אז כמו בכוכב נולד, נפתח בתי ספר לשירה ומשחק. פעם קראו לזה סתם סטודיו או קונסרבטיון, היום זה כבר TAU Innovation day. אותה פלצנות, אבל פלצנות היא פלצנות, זה תמיד נשמע טוב.
אז יאלה חבר'ה, יש לי שובר הנחה, נתראה בכנס, נדמיין שליוסי ורדי יש באמת משהו חדש לאמר לנו, העיקר שיאמר, ועוד איזה כמה יזמים שהגשימו את החלום, ויתנו לנו הצצה ל"איך עושים את המיליון". רק כמה חבל שהם זה לא אנחנו. לא נורא, Tomorrow is another day כפי שאמרה סקארלט אוהרה בסיומו האפי של חלף את הרוח. חלף עם הסטארט אפ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובות הן החלק הכי חשוב של הבלוג. אני אשמח ומודה על כל תגובה שמוסיפה, שמחכימה אחרים ואותי. התגובות עוברות לאישורי כדי למנוע ספאם. תודה רבה, אודי